ארל מונרו

ארל מונרו
Earl Monroe

לידה	21 בנובמבר 1944 (בן 79) פילדלפיה שבפנסילבניה
עמדה	גארד
גובה	1.91 מטר
מספר	33, 10, 15
מכללה	אוניברסיטת וינסטון סיילם סטייט
דראפט	בחירה מספר 2, 1967 בולטימור בולטס
היכל התהילה	נבחר כשחקן בשנת 1990
קבוצות כשחקן
1967–1971 1971–1980	בולטימור בולטס ניו יורק ניקס
הישגים כשחקן
זכייה באליפות ה-NBA‏ (1973) בחירה לחמישיית העונה הראשונה (1969) 4 הופעות במשחק האולסטאר (1969, 1971, 1975, 1977) זוכה פרס רוקי השנה (1968) בחירה לחמישיית הרוקיז של העונה (1968) אחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA

ורנון ארל מונרו (באנגלית: Vernon Earl Monroe; נולד ב-21 בנובמבר 1944 בפילדלפיה, פנסילבניה) הוא כדורסלן עבר מקצועני אמריקאי, נודע בשל יכולות הכדרור הווירטואוזיות שלו ויכולת המסירה הגבוהה שלו. כונה "Earl the Pearl" ("ארל הפנינה") ו"ישו".

קריירה

שנותיו הראשונות

מגיל צעיר היה מונרו אגדת מגרשים. חבריו לקבוצה בתיכון ג'ון ברטרם כינו אותו "תומאס אדיסון" בשל התנועות הרבות שהמציא.

מונרו עלה לגדולה במישור הלאומי בעת ששיחק כדורסל באוניברסיטת וינסטון סיילם סטייט בווינסטון סיילם, צפון קרוליינה, ששיחקה באותה התקופה בליגת המכללות השנייה (דיוויז'ן 2). תחת המאמן חבר היכל התהילה קלרנס גיינס קלע מונרו 7.1 נקודות בממוצע למשחק בעונתו הראשונה בקבוצה, זינק ל-23.2 נקודות למשחק בעונתו השנייה, עלה ל-29.8 נקודות למשחק בעונתו השלישית, ואת שנתו האחרונה בקבוצה סיים עם 41.5 נקודות למשחק. ב-1967 זכה בתואר שחקן השנה של ליגת הדיוויז'ן II של ה-NCAA. באותה שנה גם הוביל את קבוצתו לאליפות הליגה.

בולטימור בולטס

ב-1967 נבחר מונרו, באותה התקופה כבר פעמיים אול אמריקן, על ידי הבולטימור בולטס, היום הוושינגטון ויזארדס, בסיבוב הראשון של דראפט ה-NBA, כבחירה השנייה בסך הכל. הוא זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA בתום עונה בה קלע 24.3 נקודות למשחק. במשחק השיא של אותה עונת רוקי קלע 56 נקודות במשחק נגד הלוס אנג'לס לייקרס. הישג זה הוא עודנו השלישי בטיבו בהיסטוריה לרוקי.

מונרו ושותפו לקבוצה, וס אנסלד הפכו במהרה לשילוב אימתני בבולטימור, ומונרו הפך לגיבור תרבות בשל מהירות ריצתו להתקפה מתפרצת ובשל זריקותיו בעלות האופי הקרקסי. בהקשר זה אמר מונרו:

העניין הוא, אני לא יודע מה אני הולך לעשות עם הכדור, ואם אני לא יודע, אני די בטוח שהבחור ששומר עליי לא יודע גם כן.

ב-6 בפברואר 1970 קבע מונרו שיא NBA כשקלע 13 נקודות בהארכה אחת, במהלך ניצחון במשחק שהסתיים לאחר שתי הארכות של קבוצתו נגד הדטרויט פיסטונס.

לאחר עונת 1970/1971 אמר סוכנו של מונרו, לארי פליישר, סיפר לבולטס על רצונו של מונרו לעבור לשחק בלוס אנג'לס לייקרס, שיקגו בולס או בפילדלפיה 76'. לאחר ארבעה משחקים בעונת 1971/1972 הוא נסע לאינדיאנפוליס על מנת לדון בהעברה לקבוצת האינדיאנה פייסרס ששיחקת אז בליגת ה-ABA. מאוחר יותר באותה העונה הועבר מונרו בטרייד לניו יורק ניקס.

ב-1 בדצמבר 2007 תלו הוושינגטון ויזארדס את גופייתו של מונרו וקבעו שאף שחקן לא ילבש את מספרו, 10, בעתיד.

ניו יורק ניקס

ב-1971 עבר מונרו בטרייד לניו יורק ניקס וייסד את מה שנודע כ-"Rolls Royce Backcourt", לצד עמיתו הראוותני לא פחות, וולט פרייזר. אם כי מלכתחילה היו שאלות ביחס ליכולת של מונרו ופרייזר לדור בכפיפה אחת כחברים לקבוצה, הצמד שילב כוחות בסופו של דבר והפך לאחד משילובי הגארדים היעיל ביותר בכל הזמנים, כשהובילו את הניקס לאליפות האחרונה שלהם עד כה, ב-1973. הצמד הזה הפך לאחד מהקווים האחוריים היחידים אי פעם שהוציא מתוכו שני שחקנים שזכו להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל, כששניהם אף נבחרים להיכלל ברשימת 50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA.

לאחר שהשתתף ארבע פעמים במשחק האולסטאר של ה-NBA פרש מונרו ממשחק לאחר עונת 1979/1980 בשל סדרה של פציעות בברכיו, פציעות שהטרידו אותו במשך כל הקריירה שלו. הוא שיחק 926 משחקים בקריירת ה-NBA שלו, קלע 17,454 נקודות בסך הכל (18.8 נקודות בממוצע למשחק) וחילק 3,594 אסיסטים. ב-1 במרץ 1986 תלתה הניו יורק ניקס את גופיית המשחק של מונרו וקבעה שאיש לא ילבש לעולם את מספרו בקבוצה, 15.

גם מונרו עצמו מודה שסגנון המשחק הזורם והחלק שלו היה ייחודי. בהקשר זה אמר:

אתה יודע, אני צופה במשחקים וגם עכשיו אני לעולם לא רואה מישהו שמזכיר לי את עצמי, בדרך ששיחקתי.

סטטיסטיקות NBA

מקרא

	= זכה באליפות ה-NBA בעונה זו
מודגש	= שיא קריירה

בעונה הסדירה

עונה	קבוצה	משחקים	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1967/1968	בולטימור	82	36.7	0.453	0.781	5.7	4.3	–	–	24.3
1968/1969	בולטימור	80	38.4	0.440	0.768	3.5	4.9	–	–	25.8
1969/1970	בולטימור	82	37.2	0.446	0.830	3.1	4.9	–	–	23.4
1970/1971	בולטימור	81	35.1	0.442	0.802	2.6	4.4	–	–	21.4
1971/1972	בולטימור	3	34.3	0.406	0.722	2.7	3.3	–	–	21.7
	ניו יורק	60	20.6	0.436	0.786	1.5	2.2	–	–	11.4
1972/1973	ניו יורק	75	31.6	0.488	0.822	3.3	3.8	–	–	15.5
1973/1974	ניו יורק	41	29.1	0.468	0.823	3.0	2.7	0.8	0.5	14.0
1974/1975	ניו יורק	78	36.1	0.457	0.827	4.2	3.5	1.4	0.4	20.9
1975/1976	ניו יורק	76	38.0	0.478	0.787	3.6	4.0	1.5	0.3	20.7
1976/1977	ניו יורק	77	34.5	0.517	0.839	2.9	4.8	1.2	0.3	19.9
1977/1978	ניו יורק	76	31.2	0.495	0.832	2.4	4.8	0.8	0.3	17.8
1978/1979	ניו יורק	64	21.8	0.471	0.838	1.2	3.0	0.8	0.1	12.3
1979/1980	ניו יורק	51	12.4	0.457	0.875	0.7	1.3	0.4	0.1	7.4
קריירה		926	32	0.464	0.807	3.0	3.9	1.0	0.3	18.8

בפלייאוף

עונה	קבוצה	משחקים	דקות	אחוזים מהשדה	אחוזים מהקו	ריבאונדים	אסיסטים	חטיפות	חסימות	נקודות
1968/1969	בולטימור	4	42.8	0.386	0.806	5.3	4.0	–	–	28.3
1969/1970	בולטימור	7	42.7	0.481	0.800	3.3	4.0	–	–	28.0
1970/1971	בולטימור	18	37.3	0.407	0.793	3.6	4.1	–	–	22.1
1971/1972	ניו יורק	16	26.8	0.411	0.789	2.8	2.9	–	–	12.3
1972/1973	ניו יורק	16	31.5	0.526	0.750	3.2	3.2	–	–	16.1
1973/1974	ניו יורק	12	33.9	0.491	0.855	4.0	2.1	0.7	0.8	17.4
1974/1975	ניו יורק	3	29.7	0.267	0.818	3.0	2.0	1.3	0.7	14.0
1977/1978	ניו יורק	6	24.2	0.387	0.611	0.8	2.8	1.0	0.0	9.8
קריירה		82	33.1	0.439	0.791	3.2	3.2	0.9	0.5	17.9

מורשתו

• מונרו קלע למעלה מ-1,000 נקודות בתשע מ-13 עונותיו כמקצוען (1968–1971, 1973, 1975–1978), כולל עונת שיא של 2,065 נקודות (25.8 נקודות למשחק) בעונת 1968–1969.
• ב-1990 נבחר מונרו להיכלל בהיכל התהילה של הכדורסל.
• מונרו נבחר ב-1996 לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA ביובל ה-50 להקמת ליגת ה-NBA.
• מונרו נבחר לקומישינר ה-USBL ב-1985.
• ב-2005, קבוצה מליגת ה-American Basketball Association נקראה על שם מונרו, בולטימור פרלס.

מחוץ למגרש

• ב-2012 השיק מונרו חברת ממתקים חדשה: NBA Candy Store.
• בשנים האחרונות משמש מונרו כפרשן של המדיסון סקוור גארדן וכנציב ה-New Jersey Urban Development Corporation.
• מונרו פעיל במספר סוגיות קהילתיות, בהן מועצת הנשיא לכושר, ספורט ותזונה (President's Council on Fitness, Sports, and Nutrition), קולקטיב הנוער של קראון הייטס, בקרן לסיוע לספרות ובתוכנית הטניס לצעירים של הארלם. מונרו זכה לקבל אותות הוקרה רבים בעבור פעילויות קהילתיות ש"מחוץ למגרש" אלו, כולל the Harlem Professionals Inspirational Award, Most Outstanding Model for American Youth, YMCA Citizenship Award ו-Big Apple Sportsman of the Year Award.
• מונרו שימש כדובר בשירות ה-American Heart Association, לצד עמיתו לקבוצה לשעבר, וולט פרייזר.
• ב-2005 פתח מונרו מסעדה בניו יורק בשם "Earl Monroe's Restaurant & Pearl Club". עם זאת, מונרו ביטל מאז את זכויות הרישוי על שמו והמסעדה נקראת כעת The River Room.
• מונרו, אחותו ואחיו אובחנו כולם כחולים בסוכרת מסוג 2.
• מונרו משמש כדובר אתר האינטרנט Merck's Journey for Control שם הוא משמש כמקדם תזונה ידידותית לסוכרת ו"חודש מסעדת הסוכרת!" ("Diabetes Restaurant Month!").
• מונרו הוא כעת הבעלים והמפעיל של חברת תקליטים משלו, Reverse Spin Records הממוקמת בניו יורק ומפיקה מוזיקת פופ, היפ הופ, דאנס ורית'ם אנד בלוז.
• בסרטו של ספייק לי מ-1998, He Got Game, ג'ייק שאטלסוורת' (דנזל וושינגטון) מסביר לבנו ג'יזוס (ריי אלן) ששמו ניתן לו תחת השראה מכינויו של מונרו, "ג'יזוס".
• מונרו הוא אב לבן, רודני.

חסויות

בשנים 1980–1981 נהנה מונרו מחסות מסחרית של חברת ג'ורדאש לליין חתום של נעלי כדורסל אשר נשאו את כינויו "פרל" ליד העקב.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארל מונרו בוויקישיתוף

• פרופיל, באתר Basketball-Reference
• פרופיל, באתר היכל התהילה של הכדורסל
• פרופיל, באתר ליגת ה-NBA
• Rare Earl Monroe Film Clips קליפים נדירים של ארל מונרו, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
• ארל מונרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)